החלטה בתיק ת"א 13748-07-10

1.         מונחות בפניי שתי בקשות הקשורות אחת בשנייה שביקש התובע. הבקשה האחת שהועלתה

על ידו בקדם המשפט הראשון שהתקיים ביום 22.3.11 היא קבלת החזקה במושכר על מנת להשכירו עוד לפני הדיון בתביעה העיקרית שהסעדים המבוקשים בה כוללים  בין היתר סילוק יד ופינוי. הבקשה השנייה הוגשה על ידי התובע   זמן קצר לאחר הדיון ובה ביקש כי יינתן צו מניעה כנגד הנתבעים מלבצע כל שיפוץ במושכר (להלן:"הבקשות").

2.         רקע כללי:

התביעה העיקרית בה מבוקשים סעדים של  סילוק יד ופינוי הוגשה על ידי עו"ד גד שילר בתפקידו כנאמן על נכסי הקדש ונכסי המנוחה אנני ארזי (להלן: "ההקדש" או "העיזבון" ו "המנוחה" בהתאמה). בהתאם להחלטת כבוד השופטת אסתר נחליאלי מונתה לתפקיד הגברת רחל אלישיב (להלן: "הנאמנת" או "מנהל העיזבון"), אשר החליפה את עו"ד גד שילר.

התביעה העיקרית בין היתר הינה תביעה לפינוי מושכר המורכב מארבע חנויות ברחוב דיזינגוף 95 תל אביב שאוחדו לחנות אחת (להלן: "הנכס" או "המושכר" או "החנות").

הנתבע שבתאי נשיא התנגד בכך תוקף הן למסירת החזקה והן למתן צו המניעה כפי שיפורט להלן בפרק תמצית טענות הנתבעים.

ב"כ הנתבע 3 (דוד נשיא) ציין בדיון שהתקיים ביום 25.5.11 בעניין הבקשות הנדונות "אני לא בעד ולא נגד" (פרוטוקול עמוד 8 שורה 26).  מדבריו עולה כי קיים סכסוך בין הנתבעים ולמעשה הוא בחר שלא להביע דעה נחרצת לגבי הבקשות למרות שניתן היה להבין שאין הוא מסכים עם הבקשה למסירת החזקה להקדש, אך  איננו מתנגד לבקשה לצו המניעה. כמו כן מיד לאחר הדיון בקדם המשפט מיום 22.3.11 בו הועלתה הבקשה למסירת החזקה לנאמן לצורך השכרת הנכס, הגיש הנתבע 3 הודעה לבית המשפט בה הודיע על התנגדותו למסירת החזקה. מהודעה זו אף ניתן ללמוד על הסכסוך שבין הנתבעים בינם לבין עצמם ועומק המחלוקות שנוצרו עוד מתקופת ניהול העיזבון על ידי עו"ד גנות.

3.         תביעת הפינוי הוגשה כנגד  כל הנתבעים לאור הסכמי שכירות מוגנת שנחתמו עימהם בין

באופן ישיר ובין באופן עקיף. לטענת הנאמנת לא קיימת למי מהנתבעים זכות שכירות

מוגנת או שאינה מוגנת ואף לא כל זכויות אחרות בנכס ולכן יש לפנותם.

בקדם המשפט הראשון שהתקיים בקש הנאמן באותו מועד (עו"ד שילר) לקבל את החזקה בנכס לצורך הפעלתו וזאת עד למתן החלטה בתביעה לפינוי. בעוד הצדדים דנים בבקשה לקבלת החזקה שביקש הנאמן ולאחר שהוצעה הצעה על ידי בית המשפט, הוגשה בקשה על ידי ההקדש למתן צו מניעה כנגד הנתבעים  אשר החלו לטענת הנאמן לשפץ את החנות מבלי שקבלו לכך אישור כנדרש. (בבקשה זו הגדיר התובע את הנתבעים 1 ו 2 כנתבעים ואת הנתבע 3 כנתבע פורמאלי).

הנתבעים מתנגדים הן  למסירת החזקה והן לצו המניעה כפי שיפורט להלן.

4.         בדיונים שהתקיימו בבקשות סברתי כי טוב יעשו הצדדים אם יפעלו בהסכמה להשכרת

החנות, כאשר פירות ההשכרה יופקדו בחשבון נאמנות נפרד והזכויות בהן תקבענה בהתאם

לתוצאות הדיון. בדרך זו סברתי יוקטן הנזק של שני הצדדים תהא התוצאה הסופית אשר

תהא. הצדדים לא הצליחו להגיע לעמק השווה למרות שלכאורה ניתן היה להבין שכל

הצדדים ראו את היתרון שבאותה הצעה. קיוויתי שהם יצליחו להגיע להסכמות לאחר

הדיון, אך תקוותי זו לא התממשה. בנסיבות אלו נותר הצורך בהכרעה שיפוטית גם

בבקשות המקדמיות.